תדירות הגיזום

ראשית חשוב לציין כי עצים צעירים (שתילים) הנשתלים בגינה לא מומלץ לגזום בתקופה הראשונה, במיוחד אם העץ קטן ונושא עלווה מועטה. גיזום והקטנת העלווה יאיטו את התפתחות העץ. כמובן שיש חריגים למקרה זה, למשל כאשר השתיל בעל ענפים ארוכים במיוחד ושבירים (אופיני לאנונה למשל) והשארה שלהם תביא לשבירה בנקודה אקראית כתוצאה מרוח.

חריג נוסף לעניין זה הוא ענפים שיוצאים מתחת להרכבה בעצים מורכבים (נקראים גם "חזירים"). לענפים אלו נטייה להתפתח במהירות יחסית על חשבון חלק העץ שנמצא מעל ההרכבה. חזירים מתחת להרכבה אופינים לעצי זית מורכבים, מנגו, אבוקדו ומינים רבים נוספים. יש לגזום ענפים אלו קרוב ככל הניתן לגזע העץ בכדי שלא להותיר להם סיכוי להתפרץ מחדש.

מודל הגיזום "הקלאסי" של עצי נוי המיועדים לספק צל ממליץ על השארה של ענף מוביל עד לגובה של כ 2 – 2.5 מטר ורק אז קיטום שלו על מנת ליצור התפצלויות והתרחבות הנוף.

בעצי פרי מומלץ להתחיל לבצע גיזום בגובה נמוך יותר, מה שיאפשר התפצלויות ונוף נמוכים הרבה יותר ויאפשר לקטוף חלק מהפרי בקלות וללא שימוש במתקני קטיף.